תקשורת היא כמו משחק פינג פונג. אם לא מחזירים את הכדור המשחק מפסיק ולא ניתן להמשיך. חשוב ללמד את הילד שפה ומשחק עפ"י הרמה בה הוא מצוי כעת. תגובות המבוגרים משפיעות בדרך כלל על התפתחות השפה.

על מנת לפתח ולהעשיר את שפת הילד וממילא גם את חשיבתו יש לסכם תחילה את רמתו השפתית העכשווית. רמה זו ניתן לאמוד על ידי תצפית קצרה הכוללת הקשבה למבנה המשפט שלו –פשוט, מחובר או מורכב, ולמילים בהן הוא משתמש –שמות עצם, פעלים, תארים, מילות מרחב וזמן. תנועות גוף וג'סטות (-תנועת גוף טבעית שמעבירה מסר) מהוות אף הן תקשורת ויש להגיב להן. כאמור חוסר תגובה גורמת להפסקת התקשורת.

לאחר שאמדנו את רמתו השפתית והתקשורתית של הילד ניתן לפתח ולטפח את מיומנויותיו השפתיות בהזדמנויות רבות ומגוונות על ידי הפנמת מודעות לעניין:

• פיתוח שפה איננו רק מתן תשובות לשאלות, אלא עידוד שפה ספונטאנית, יוזמת ונרחבת, המפתחת כל נושא במספר משפטים הקשורים זה לזה.
• כשהילד רוצה דבר מה נצפה שימליל את רצונו. לא כדאי למלא אחר דרישותיו מראש אפילו כשאנו יודעים במדויק מה רצונו.
• יש להגיב לכל ניסיון תקשורת של הילד גם כאשר היא ברמה נמוכה מן המצופה. חשוב לעודד כל כוונה תקשורתית: יוזמה, קשר עין, בקשה, לקיחת תור, המשכיות נושא, שאלות הבהרה ברמות שונות.
• על מנת להעלות את הרמה השפתית של הילד נשתמש בשאילת שאלות של 'למה' ושאלות פתוחות נוספות. שימוש בשאלות פתוחות ולא רק בשאלות סגורות (כן/לא) מאפשר את פיתוח השפה ביתר שאת.
• עלינו להפגין עניין ביוזמות הילד. חשוב לחקותו על ידי שיקוף דבריו. כלומר חזרה על יוזמותיו ומסריו במילים שלנו או בתנועות.  
• כדאי להרחיב את משפטי הילד ולפתח יותר את הנושא המדובר על ידו באמצעות חזרה על עיקרי דבריו תוך העשרה לשונית ושפתית.
• ילד שמתקשה לדבר, אין לדבר במקומו מתוך רצון להקל עליו או למלאות את החלל הריק. כיון שבאופן זה נוטל ההורה/המורה את יוזמת התקשורת ויחד עמה את הביטחון מן הילד. אם לא נקנה לילד את הביטחון ביוזמת התקשורת הוא יענה על שאלות בלבד. ילד שמעז ליזום מתקדם מהר יותר בהתאם לתגובות. אם הוא יראה שהמבוגר סבלני ומוכן לשמוע אותו הוא ינסה ליזום ולענות גם אם אינו בטוח בנכונות מסריו וכך יפתח כישורי שפה.
• חשוב לזכור כי ההבנה קודמת בהתפתחותה להבעה והיא עשירה יותר לכן יש לעבוד על שני תחומים אלה בנפרד.

במסגרת הכיתתית ניתן לשלב בכל נושא לימודי שהוא פיתוח גם בהיבט השפתי. מצורף בזה (בסוף המאמר) מודל להתייחסות להעשרה שפתית בכל נושא לימודי. התייחסות למודל זה לפני בניית מערך שיעור תסייע לצוות החינוך וההוראה לשדרג את השיעורים ממעבירי תכנים וידע בלבד למפתחי שפה וחשיבה

בנוסף ליחידת התוכן הלימודית. בכל שיעור על המלמד לבחון את עצמו על פי המודל ולבדוק אלו מיומנויות שפתיות יוכל לשלב בשיעור. בנוסף למודל ישנם מספר כללים חשובים בהוראת תכנים לימודיים:

• למידה של חומר חדש תישען על חומר מוכר.
• התנסות חווייתית וגירויים חזותיים מביאים לקליטה מהירה יותר של חומר חדש.
• תהליך הלמידה יש להקפיד על מורכבות שפתית שונה: בחומר חדש-שימוש בשפה פשוטה.(מילים מוכרות, משפטים קצרים) בחומר מוכר-עליה במורכבות השפתית.(משפטים מורכבים וארוכים, העשרת אוצר מילים)

ולסיכום: הקשבה אמיתית, פיתוח יוזמה, התנסות חווייתית, שאלות פתוחות, שימת לב לכוונה התקשורתית ולמורכבות השפה –יעזרו לתלמידינו בפיתוח שפתם. ובשם ד' נעשה ונצליח!

מודל להכנת נושא לימודי מן ההיבט השפתי

הנושא: __________________

אוצר מילים:

שמות עצם-

קטגוריות-

פעלים-

תארים-

הפכים-

מושגי מרחב-

מבנה משפט: משפט פשוט, משפט מחובר, משפט מורכב.

חשיבה:

הבנת שאלות-

מיון-

השוואה (-צד שונה, צד שווה)-

הנמקה (-סיבה:כי, תכלית:כדי)-

רצף-

ניבוי-

פתרון בעיות-

הסקת מסקנות-

זיכרון שמיעתי:

מילוי הוראות-

קשב-

סיפור: ספר או סיפור שמתאימים לנושא.