רקע היסטורי של הסנוזלן
חדר ה"סנוזלן" הינו חדר לגרייה רב חושית מבוקרת.
חדר ה"סנוזלן" הראשון הוקם ב-1974 ע"י הולנדי בשם אד ורהויל.


משמעות המושג "סנוזלן"
המילה סנוזלן הינה שילוב של 2 מילים בהולנדית
1.    סנופלן-לרחרח.
2.    דוזלן-לנמנם, להירגע.


גישת הסנוזלן
גרייה רב חושית מבוקרת הנשענת על שני עקרונות מרכזים:
התאמת הסביבה- הגירוים נמצאים בחדר הסנוזלן מותאמים באופן אישי לצרכים של כל מטופל מבחינת סוג הגירוי, עוצמת הגירוי ומשך הגירוי.
גישה מאפשרת-גישה המעודדת יוזמה, ביטוי עצמי וצמיחה אישית של המטופל.
הוא שותף לקביעת סוג הגירוי, משך הגירוי וקצבו בהתאם למטרות הטפול.

מידע נוסף:
___________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________.

יתרונות הגריה הרב-חושית בטיפול:
    מפחיתה היפראקטיביות ותוקפנות.
    מעודדת פסיביות לפעילות.
    מפחיתה התנהגות סטראוטיפית.
    משפרת שווי משקל ותנועה.
    משפרת קשב וריכוז שמשפרת קוגניציה.
    מעודדת אמון.
    מסיחה את הדעת מכאב.
    מגבירה התנהגות הסתגלותית.
    משפרת תקשורת.
    מפחיתה טונוס בשרירים.


למי מיועד הטיפול ?
תינוקות, ילדים ובוגרים עם לקויות:
    פיגור שכלי, A.D.H.D, P.D.D, C.P. ועוד.
    פגועי ראש.
    ילדים ואנשים הסובלים מכאבים.
    חולי אלצהיימר ודמנסיה.
    אנשים עם מחלות נפש ועוד.
מידע נוסף:
___________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________.

המטפל המאפשר
למטפל תפקיד ייחודי בטיפול, הוא מאפשר לאדם לבטא את עצמו בסביבה מנוטרלת ממתחים ומתסכולים, לבחור ולשלוט בפעילות.
גישת המטפל:
 
    טיפל ללא "דרישות"
    חוסר שיפוטיות
    התמקדות בכאן ועכשיו.
    גישה חיובית
    היענות מידית
    שיקוף
    נינוחות
    מציאת הערוץ המשמעותי
 


יתרונות הטיפול עבור המטפל:
    מפחית מתח ותסכול
    מגביר ערנות לסביבה הפיזית.
    הכרת המטופל בסביבה טיפולית נוספת.


מידע נוסף:
__________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________.


חדר הסנוזלן
חדר הסנוזלן מורכב משני חלקים:
1.    מבואה/ חדר מעבר - חדר חושך.
2.    חדר לבן-
    סביבה מעבדתית.
    גירוי רב חושי: גירוי טקטילי., גירוי עמוק.

אווירת החדר:
 
    אווירה רגועה.
    נוחות פיזית
    תאורה
    מוזיקה
    התייחסות המטפל.
    תחושת מוגנת ובטחון.
    פעילות ללא כשלון
    טמפרטורה מותאמת.
 

המטופל: קובע את הקצב וזמן השהיה, ואת סוג הפעילות.

אביזרים:
    מקרן עם שקופיות
    טייפ
    מנורות ספוט
    עמוד בועות
    קירות לבנים, מזרונים.
    ציוד רוטט
    מיטת מים
מידע נוסף:
_________________________________________________________________________________________________________.

הגרייה הרב חושית
גרייה חזותית-
מחקר ע"י PHLEPS (1981) הבודק חילוף חומרים במוח מצביע, כי ככל שהגירויים החזרתיים מורכבים יותר, יותר אזורים במוח פועלים.

גרייה אודיטורית-
מספקת מידע אודות קולות מהסביבה.
מוזיקה שקטה לפי קצב פעימות הלב.

גרייה באמצעות ריח-
    מספקת מידע אודות סוגי הריח.
    הריח מעורר תאי זיכרון.

גרייה באמצעות מגע-
נמצאת בעור ומספקת מידע אודות הסביבה ואודות איכות חפצים (מגע, לחץ, מרקם, חום, קור, כאב)
המטרה בסנוזלן היא להרגיע או לעורר את המטופל.

אמצעי רגיעה:
    שכיבה מתחת לפוך.
    רטט.
    עיסוי.
    חיבוק.
    הברשה.

אמצעי עוררות:
תיפוף באצבעות על חלקי הגוף.

חשוב:
    יש להשתמש במגע באופן זהיר.
    באופן צפוי
    תנועות מדויקות ולא קופצניות.

גרייה ויסטובולית-
מספקת מידע אודות מקום הגוף בחלל ומשפיע על:
    טונוס שרירים
    תגובות שיווי משקל
    מיומנות חזותיות
    קורדנציה  ביליטרלית
    דבור

אמצעי רגיעה:
    תנועות איטיות
    נדנוד
    נדנוד על גבי מיטת המים.
    כדור טיפולי

אמצעי עוררות:
    תנועות חזקות, מהירות
    מיטת מים
    קפיצות
רגישות יתר תחושתית
רגישות יתר מופיעה:
    חזותית  תאורה
    טקטילית מגע
    שמיעתית קולות או צלילים
הביטוי:
    קשיי ריכוז
    אי רגיעות
    קשיים בלמידה
    הסתגרות

אסטרטגיות טבעיות להפחתת הגירוי:
 
    נדנוד
    זמזום
    נפנופים
    אחיזה של חפץ מוכר.
 
    התאמת סביבה הכוללת גרויים תחושתיים מבוקרים.

גישת המטפל:
שמיעתי    חזותי    טקטילי
    לדבר באופן רגוע, שקט
    משפטים קצרים
    הפחתת רעש מהסביבה
    הפחתת מימיקת הפנים
    אטמי אוזניים        הפחתת כמות האור
    אור טבע
    תנועות המשפט איטיות וממוקדות
    בדיקת צבעי אור המשפיעים על הרוגע.        לגעת באדם בצורה איטית
    לגעת באופן צפוי
    מגע עמוק רגוע
    נדנוד עקבי, רגוע, קצבי.
    ביגוד תואם.
 

הגדרת מושגי בסיס הקשורים לאינטגרציה בין חושית
(מבוסס על הספר ילד מה צריך/ ג'רי האן מרקוביץ)

•    אינטגרציה בין חושית (סנסורית)- ארגון גירויים תחושתיים לצורך שימוש בהם. באינטגרציה בין חושית, חלקים רבים של מערכת העצבים פועלים יחד, כדי שהאדם יוכל לפעול באופן הדדי עם סביבתו.

•    דחף פנימי- רצון מולד (סקרנות, מוטיבציה) הקיים אצל כל ילד להתנסות ולחוות. דחף זה צריך לשרת את הילד ולהביאו למוכנות לתגובות הסתגלותיות, כלומר לפיתוח אינטגרציה בין חושית.

•    התנהגות הסתגלותית- התנהגות, למידה או תפקוד המתאים לדרישה מסוימת של הסביבה. תגובה כזאת דורשת אינטגרציה בין חושית.

•    וויסות- שמירה עצמית של המוח על פעילותו. איזון בין עידוד ודיכוי של מסרים עצביים. הוויסות חיוני כדי ליצור תגובות הסתגלותיות.

•    טיפול באינטגרציה בין חושית- טיפול המערב גרייה תחושתית לפי הצרכים הנוירולוגיים של הילד. בדרך כלל בטיפול כזה מעורבות תנועות גופניות הכוללות שימוש בכל חלקי הגוף המעניקים גירויי מגע, גירויי שיווי משקל, וגירויי תנועה. מטרת הטיפול היא, לשפר את הדרך שבה המוח מעבד ומארגן תחושות לשימוש בתנועה, בהתנהגות ובלמידה.

•    תחושה עמוקה- מערכת התחושה המוסרת מידע למוח מהשרירים, המפרקים והגידים. היא מודיעה למוח מתי וכיצד השרירים מתכווצים או נמתחים ומתי המפרקים מתיישרים או מתכופפים. מידע זה מאפשר למוח לדעת היכן נמצאים חלקי הגוף וכיצד הם נעים.

•    תכנון תנועה- היכולת הנלמדת לתכנן, לארגן, ולבצע רצף של פעולות מוטוריות חדשות, כדי להפכן למיומנויות שמתבצעות בצורה יעילה.

•    ליקוי בתכנון תנועה (דיספרקסיה התפתחותית)- תופעה בה האדם מתקשה לתכנן, לארגן ולבצע רצף של פעולות מוטוריות חדשות. הקושי העיקרי נמצא בשלב של תכנון הפעולה. במצב כזה, משימה חדשה שנלמדת (אחרי תרגול ומאמץ רב) מבוצעת במיומנות סבירה.

•    מערכת שיווי המשקל (המערכת הווסטיבולרית)- המערכת התחושתית המגיבה לתנוחות הראש והגוף באשר לכח המשיכה ולתנועה מהירה או איטית. ליקוי במערכת הזאת יכול להשפיע בדרכים שונות על תפקודו של הגוף, על תהליכים לימודיים ועל התנהגות הילד.

•    מתח שרירים (טונוס)- מתח של שרירי הגוף הנדרש כדי לבצע פעולה בצורה תקינה. מתח שרירים מוגבר גורם לקשיחות השרירים, ומתח שרירים נמוך גורם לרפיון השרירים.

•    קולטנים (רצפטורים)- קבוצות תאים הרגישים לכל סוג של תחושה. תאים אלה מתרגמים את התחושות לדחפים חשמליים ושולחים אותם למוח או לעמוד השדרה.