משרד ראשי: רח' ירמיהו 31 ירושלים טל' 1599-502080

 

דף הביתמאמריםגישות ושיטותמה קורה(א) פה? – הכל על מוכנות לקריאה

מה קורה(א) פה? – הכל על מוכנות לקריאה

מוקדש לילדי הצוות העולים ל-א' וכשירות למורות בנושא הקריאה בכלל.

מאת: ב. בודה – מדריכה פדגוגית בשיח סוד

 

אם גם לכם נראה המושג 'מוכנות לקריאה' כבד וערטילאי, משהו שקשור רק למורות כבודות ומקצועיות, אז הבה נבהיר אחת ולתמיד את המסתורין הזה. כדי שילד יצליח לקלוט את הקריאה דרושות מס' מיומנויות שדי פשוט וקל להסביר אותן.

ומדוע כדאי לכם כהורים או כמורים לדעת זאת? התשובה פשוטה:

  1. באמצעות      מודעות לאבני הדרך הנדרשים והיכרות איתם תוכלו לתרגל משחקים שונים בתחומים      שיוזכרו, עם ילדי הגן, כהכנה טובה לקראת קריאה.
  2. ילד שנכשל      בקריאה-  הגם שוודאי יעבור אבחון      מקצועי, יקל עליכם כהורים או כמורים במערכת, להגיש לו את התיווך מהצד לאבני      הדרך שלהלן.

 

אז מה הם המיומנויות הנדרשות לקורא היעיל?

ראשית, לפני שניגשים למנות את המיומנויות חשוב לוודא את תקינות הראיה והשמיעה. ואכן ברוב גני החובה נערכות בדיקות ראיה ושמיעה על מנת לאתר קשיים עוד לפני ההתמודדות עם הקריאה.

 

להלן המיומנויות:

א.      תפיסה חזותית - אין המדובר בראיה בלבד כפי שהרבה סוברים, אלא העברה בין מה שאנו רואים אל מרכז הקליטה במוח. כלומר תפיסה חזותית אינה מתבצעת רק באמצעות איבר הראיה = העין. אלא בשיתוף פעולה בין מה שהעין רואה לבין התרגום של המוח לנראה.

התפיסה החזותית כפי שהיא מתבטאת בקריאה, מתוארת כיכולת לתפוס גירויים חזותיים ובעיקר: צורות, אותיות, מילים ומשפטים כתובים. חשיבותה של התפיסה החזותית נובעת מהיותה מעורבת כמעט בכל הפעולות שאנו מבצעים. הן בפעילות יום יומית כמו: הלבשה ורחצה, והן בלמידה. התפיסה החזותית היא המסייעת לילדים ללמוד לקרוא, לאיית, לכתוב ולחשוב. כלומר, לבצע את כל אותן הפעולות החשובות להצלחה בבית הספר.

 

להלן פירוט המיומנויות במסגרת התפיסה החזותית הנדרשת לקליטת קריאה:

יכולת הבחנה חזותית טובה מבחינת צורה, גודל וכיוון האותיות:

צורה: היכולת להבחין בין צורות דפוס דומות, כמו: ת – ח – ה.

גודל: היכולת להבחין בין צורות בגדלים שונים, כמו: י – ו – ן.

כיוון: היכולת להבחין בין צורות שכיוונן שונה, כמו: ח – כ, ז – ג.

 

רעיונות לתרגולים מהנים:

Cיוצא דופן חזותי – שורת צורות זהות ויש להקיף את השונה, ניתן לעשות זאת גם באותיות עוד לפני ידיעת הא"ב. פשוט להקיף את מה שלא נראה אותו דבר.

Cהתאמה בין שתי צורות זהות – מתח קו בין שתי צורות זהות, צבע את שתי הצורות הזהות וכו'.

 

זיכרון חזותי – זו היכולת לשמר צורות גרפיות בזיכרון, לזכור את הדברים שנראו. בפעולת הקריאה יש חשיבות בעיקר לזכירת רצף של גירויים. זכירת הרצף מתאפשרת רק לאחר שבוצעו הבחנות חזותיות בשיטתיות מימין לשמאל. לכן האימון והתרגול בתחום זה באים רק בשלב מאוחר יותר וגולשים לשלבי הוראת הקריאה.

 

רעיונות לתרגולים מהנים:

Cלהראות לילד רצף סמלים /תמונות בשורה, לבקש ממנו להביט 2 דקות, אח"כ להסתיר את הדף ועל הילד לומר מהזיכרון ככל שיותר פריטים שראה בעדיפות לפי סדר.

Cאפשר לעשות זאת גם באמצעות חפצים מוחשיים: מניחים מול הילד מס' חפצים בשורה, עליו להתבונן בם, אח"כ מסתירים את החפצים ועליו לזכור אלו פריטים היו שם.

 

ב.      תפיסה שמיעתית – שוב אין מדובר ביכולת השמיעה בלבד של איבר השמיעה = האוזן, אלא העברת הקולות שנשמעים אל אזורי הקליטה שבמוח.

התפיסה השמיעתית וההבחנה השמיעתית חשובות מאוד לקריאה. אם ילד אינו מצליח להבחין בין קולות הדיבור שהוא שומע- הוא לא יוכל לפענח את הסימנים הכתובים המייצגים דיבור זה.

תוך כדי לימוד הקריאה חייב הילד להבחין ביסודות הפונטיים (=הצליליים) שיוצרים את המילה. עליו לקשר בצורה מתאימה בין המילה המדוברת למילה הכתובה. וללמוד בהדרגה שמילים הנשמעות דומות, בדרך כלל גם נראות דומות. כמו כן עליו ללמוד שהמילים מורכבים מקולות, שאותו קול יכול להופיע ביותר ממילה אחת (ציפור, מציה), ושמילה אחת מורכבת בדרך כלל מצירוף קולות השונה מצירוף הקולות במילים אחרות.

 

רעיונות לתרגולים מהנים:

למיומנות זו נכנס כל נושא המודעות הפונולוגית = מודעות לצלילים.

Cמשחקי חריזה: תן לי חרוז למילה חלון (בלון) – זיהוי צלילי סוגר זהה.

Cמה מתחיל ב- ש? שרשרת, שעון וכו' – זיהוי צליל פותח זהה.

Cצבע בדף שתי תמונות שמתחילות באותו צליל.

Cהבא לי שני חפצים מהחדר שמתחילים/ מסתיימים באותו צליל.

Cמשחק תופים: חלק את המילה שרשרת לצלילים: הקש בתוף לכל צליל. (-אנליזה)

Cהחלפת תפקידים: אני אתופף מס' צלילים ואתה תחבר אותם למילה שלימה (סינתזה)

Cצבע בדף את כל הציורים שמופיע בהם הצליל ג'.

 

זיכרון שמיעתי – זו מיומנות חשובה הן להיבט הטכני של פיענוח הקריאה והן להיבט של ההבנה. מאחר שבצעדיו הראשונים בלימוד הקריאה מרבה הילד לפרק כל מילה לקולות המרכיבים אותה, הרי שעליו להיות בעל זיכרון שמיעתי טוב כדי לזכור בסוף המילה את הקול הראשון שקרא. בנוסף לכך כדי להבין את הכתוב עליו לזכר את כל המילים המרכיבות את המשפט. אם לא כלשונן לפחות את משמעויותיהן ואת הקשרים בינהן.

 

רעיונות לתרגולים מהנים:

Cלהשמיע לילד רצף מילים /מספרים על הילד לומר מהזיכרון ככל שיותר פריטים ששמע בעדיפות לפי סדר.

Cלהשמיע לילד רצף משפטים היוצרים סיפור ועליו לחזור על הרעיון העיקרי בסיפור.

 

מיזוג שמיעתי – מיומנות זו מתבססת בעיקר על זיכרון שמיעתי ומהותה: היכולת של הילד למזג את כל הצלילים שהוא זוכר במהלך הקריאה למילה משמעותית. זו היכולת לצרף גירויים מבודדים לרצף שמיעתי בעל משמעות.

 

ג.       תכלול חזותי שמיעתי – במיומנות זו מאחדים את שתי מיומנויות הבסיס: חזותי ושמיעתי וכוללים אותם יחדיו. היכולת לכלול את הגירוי השמיעתי עם הגירוי החזותי או להיפך (ילד שומע את הצליל B ומצייר לנגד עינו את האות ב', או להיפך רואה את ב' ומייד מתרגם לצליל B. )מיומנות זו הינה מרכזית בלימוד הקריאה ונקראת גם התמרה גרפו פונמית = יכולת להמיר את המראה הגרפי בפונמה – צליל. ולהיפך.

 

חשוב לציין שניתן להשיג מיומנות זו גם בקריאת משפטים באמצעות תמונות P.C.S.. זו הסיבה שקריאת תמונות סמליות נחשבת כראשית קריאה. (ולמי שלא מכיר: מדובר בתמונות שמהוות סמלים בין לאומיים ומשמשות בעיקר כתקשורת חליפית לתלמידים בלתי מילוליים, תלמיד שמסוגל 'לקרוא' רצף תמונות שכזה שיוצר משפט או סיפר קצר, למעשה קרא. הוא ביצע תכלול חזותי שמיעתי בין מה שראה לבין הסמל המילולי שלו.)

 

ד.      הפשטה והסמלה – היכולת להעניק הפשטה והסמלה. כלומר לתת למילה משמעת של מיצג מסוים, אך לדעת שהיא גם מסמלת את כלל הדוגמאות הקיימות. כך למשל המילה 'שולחן' מתכוונת לשולחן המטבח בביתנו, אך גם חלה על המושג הכללי 'שולחן' הכולל בתוכו את כלל הדוגמאות ה'שולחניות' הקיימות.

 

 

שתהיה לכולנו קריאה מהנה!